זיקוק הינדואיזם (Vedānta) — תיעוד החלטה

נקודת כניסה לכל־מסורת ל־תוכנית 010. README זה קובע אילו טקסטים ואילו תרגומים מזוקקים, ומי סקר את הבחירות. ראו את ארכיטקטורת ה־Atlas לשכבה הבין־מסורתית, ואת מתודולוגיה v2 לסטנדרטים שעברו בירושה מן הטייס הבודהיסטי.

המסורת

• Slug: hinduism-vedanta
• מסורת / משפחה: ההינדואיזם הוא משפחה עצומה של מסורות (ריטואל ודי, Vedānta, Sāṃkhya-Yoga, תנועות Bhakti, Tantra, השושלות האזוריות והסקטוריאליות הרבות). שום קאנון יחיד או אמונה אינם מאחדים אותן. ערך זה במכוון אינו מנסה את ההינדואיזם כולו. הוא מתמקד ב־Vedānta — זרם ”סוף ה־Veda“ הנוטל את ה־Upanishads ואת ה־Bhagavad Gītā כטקסטים נושאי המשקל שלו, ושהחקירה המרכזית בו היא יחס ה־ātman (העצמי) אל ה־brahman (המוחלט). Tantra, ה־saṃhitās הריטואליות הוודיות, ה־Purāṇas, חוקי ה־Dharmaśāstra והקאנונים הוורנקולריים המסורים — כל אחד היה ערך נפרד או משלים.
• המסגרת העיקרית במשפט אחד: העצמי המגולם (ātman) הוא, במציאותו העמוקה ביותר, אחד עם המוחלט (brahman); השעבוד הוא אי־ידיעה (avidyā) של זאת, והשחרור (mokṣa) הוא מימוש זאת — נחתר דרך נתיבים משלימים (yogas) של ידיעה, פעולה ממושמעת, ודבקות.

בחירת הקאנון (מה כלול ומדוע)

טקסט	כלול?	הצדקה
Bhagavad Gītā (18 פרקים)	כן	הטקסט ההינדי היחיד המרכזי ביותר בחיים — מוקרא, נשמר בעל־פה, מבואר על־ידי כל אסכולת Vedānta (Śaṅkara, Rāmānuja, Madhva), נישא בבית. מתוחם (18 פרקים, ~700 פסוקים). הצומת המסנתז של המסורת.
Upanishads עיקריים (Isa, Katha, Kena מזוקקים כאן)	כן	מקור Vedānta. ה־Isa, ה־Katha וה־Kena הם בין המצוטטים ביותר ונקיים במהדורת נחלת הכלל בה משתמשים. המכלול המלא של ה־Upanishads ”העיקריים“ גדול יותר (באופן מסורתי ~10–13); השלושה כאן מייצגים ונושאי משקל, והערך מבוצע בשלבים להתרחב אל היתר.
Vedic saṃhitās (פיוטי ריטואל Ṛg/Sāma/Yajur/Atharva)	מצוין	ליבת הריטואל של ה־śruti; מאוזכרת היכן שה־Gītā/Upanishads מתעסקים בה (למשל, הביקורת על ריטואליזם גרידא), מזוקקת רק אם נושאת עיקרון.
Itihāsa/Purāṇa, Dharmaśāstra, Tantra, bhakti ורנקולרי	מצוין	ערכים נפרדים / מחוץ להיקף Vedānta זה.

• מסורת דו־טקסטית: מאחר ש־Vedānta נשענת על שתי משפחות־טקסט עצמאיות (ה־Upanishads הדיאלוגיים וה־Gītā המסנתז), ערך זה מריץ שכבת N=2 פנימית של התכנסות (layers/) ביניהן — בדיוק המעבר רב־הטקסטי שהטייס הבודהיסטי לא דרש.

מדיניות תרגום

• Bhagavad Gītā: Sir Edwin Arnold, The Song Celestial; or, Bhagavad-Gîtâ (from the Mahâbhârata) (לונדון, 1885). נחלת הכלל. גישה: Project Gutenberg #2388 (טקסט פשוט, מובא דרך curl).
  • הסתייגות: Arnold הוא פרפראזה פואטית בחרוז־לבן, לא רינדור פרוזה מילולי. הוא נאמן בעצם ויפה באופן יוצא דופן, אך הוא אינו ממספר פסוקים בודדים — טקסט Arnold הוא רציף בתוך כל אחד מ־18 הפרקים. לכן הציטוטים מקבלים את הצורה Gītā <ch> (פרק), לא Gītā <ch>:<v>. היכן שקטע מצוטט ממופה לפסוק ידוע, הפסוק הסטנדרטי מצוין בפרוזה. בדיקת־הצלבה מספרית־פסוקים מילולית מול Gītā הפרוזאית של Telang (SBE 8) היא משימת ביקורת שלב 7 (Telang SBE 8 זמין ב־archive.org — ראו בעיות גישה למטה).
• Upanishads: Swami Paramananda, The Upanishads (בוסטון: The Vedanta Centre, 1919). נחלת הכלל. גישה: Project Gutenberg #3283. מכיל את Isa, Katha, ו־Kena עם פסוקים ממוספרים (מספור mantram ברומאיות בתוך חלקים/קטעים).
  • הסתייגות: Paramananda הוא מתרגם־מבאר בתוך־מסורתי (נטיית Advaita), לא פילולוג מנותק. תרגומי הפסוקים שלו משמשים כמקור הציטוט; הביאור הבין־שורתי שלו אינו מטופל כטענה של ה־Upanishad עצמו (הוא הביאור של המתרגם) ומצוטט ככזה בלבד היכן שרלוונטי. זוהי עמדה שונה מ־Müller המוצע (SBE 1 & 15) — ראו בעיות גישה.
• מונחים בלתי־תרגימים לשמירה (תועתקו, לעולם לא קוצצו למילה אנגלית אחת): dharma, karma, ātman, brahman, mokṣa, yoga, bhakti, jñāna, guṇa (sattva/rajas/tamas), saṃsāra, avidyā, māyā, guru, OM/AUM.
• דיוק ציטוט: ציטוטים בעבודה הם מן הטקסט הפשוט של Gutenberg; אימות תו־אחר־תו סופי הוא משימת ביקורת שלב 7. כל הציטוטים במחסנית זו מסומנים ”ממתינים לביקורת שלב 7“.

סוקר / עמדה

• סוקר בתוך־מסורתי: לא הושג.
• לכן: תפוקה זו היא ”קריאה מובנית אחת, לא סמכותית“ והפער של הסוקר מסומן. שתי הסתייגויות נוספות ייחודיות למסורת זו: (1) הפלורליזם הפנימי של ההינדואיזם משמעו שכל ”מערך עקרונות“ יחיד מעדיף זרם אחד (כאן Vedānta) על פני אחרים — בחירה מתחרה שעליה לוקחים אחריות במפורש; (2) התרגומים שנבחרו (השירה של Arnold, פירוש ה־Advaita של Paramananda) נושאים נטייה פרשנית המתועדת ולא מוסתרת.

מבנה למסורת זו

• יחידת N=1 (”books/“): קובץ אחד לכל פרק Gītā (18) ואחד לכל Upanishad (Isa, Katha, Kena). Gītā מצוטט כ־Gītā <ch>; Upanishads כ־Isa <ref>, Katha <part>.<ref>, Kena <part>.<ref>.
• שכבת N=2 פנימית: כן — layers/ מריץ התכנסות על פני ה־Gītā וה־Upanishads כשתי משפחות־טקסט עצמאיות (המעבר רב־הטקסטי).
• N=3: principles-distillation.md מסנתז ~12–15 עקרונות־ליבה של Vedānta.
• גבולות רגישות: פסוקי varṇa/קסטה (Gītā 4, 18) מדווחים כפי שהטקסט מצהיר, עם הערה מפורשת שזיקוק זה אינו מאשרר את ההיררכיה החברתית ושמחשבה הינדית מודרנית מתחרה בה; חובת שדה־הקרב של ה־kṣatriya (Gītā 2–3) מטופלת בזהירות כאלגוריה־של־חובה ולא כאישור מילולי למלחמה.

קבצים

קובץ	סטטוס
00-methodology.md	הושלם
books/00-index-and-traceability.md	הושלם
books/01..18 (Gītā, N=1)	הושלם
books/19-isa.md, 20-katha.md, 21-kena.md (Upanishads, N=1)	הושלם
layers/00-layer-architecture.md + layers/01-gita-upanishads-convergence.md (N=2)	הושלם
principles-distillation.md (N=3)	הושלם — 14 עקרונות־ליבה
structural-analysis.md	הושלם
compass-hinduism-vedanta.md	הושלם

בעיות גישה (תועדו לשלב 7)

• Upanishads של Müller SBE 1 & 15 (המהדורה האידאלית המוצעת) לא היו נגישים בנקיון: sacred-texts.com נמצא מאחורי אתגר JavaScript של Cloudflare (מחזיר עמוד אתגר ל־curl), וכרכי Müller SBE Upanishad לא אותרו כקבצי טקסט פשוט נקיים של Project Gutenberg על־ידי גישוש ID. Paramananda (Gutenberg #3283) שימש כחלופת נחלת הכלל הניתנת לאימות עבור ה־Upanishads. החלפת Müller עבור ה־Upanishads העיקריים היא משימת שלב 7.
• Gītā הפרוזאית של Telang (SBE 8) נמצאת ב־archive.org (bhagavadgtwithsa00tela, טקסט פשוט דרך …_djvu.txt) אך ה־OCR רועש (החלפות תווים, מספרי פסוקים שבורים) — לא ראוי כמקור ציטוט verbatim, אם כי שמיש כהפניית־הצלבה של מספרי פסוקים בשלב 7. Arnold (Gutenberg #2388) שימש לפיכך לציטוטי ה־Gītā.

הפניות

• תוכנית 010 · ארכיטקטורת ה־Atlas · מתודולוגיה v2 · מופת הטייס הבודהיסטי